טיולים לפי איזורים

24.10.2013

חמשוש בהרי ירושלים


השבוע יצאנו לטיול ביום חמישי. הלו"ז בימי שישי מלא באילוצים עד קצה האופק אז לקחנו חופש מהעבודה כי כמו שלימדו אותנו בכל סדנא אפשרית - אין דבר כזה "אין זמן", זה הכל עניין של סדרי עדיפויות.
יצאנו שישה: רון, גיל, עמירן, דן, אריק ואני. אמיר נעדר, זה קורה הרבה בזמן האחרון, מספרים שכואבת לו הבטן אחרי שאכל תפוח מורעל אבל אולי זו סתם אגדה, לא יודע.

התכנון המקורי היה לצאת מפארק קנדה, דרך הרי ירושלים אל גוש עציון, איזור שלא טיילנו בו בעבר. זה לא בדיוק מה שקרה, אבל נתחיל עם הסרט של רון ואח"כ נעבור לתירוצים....


the gush from Ron on Vimeo.

והתירוצים:
יצאנו קצת אחרי שמונה בבוקר מלטרון אל פארק קנדה ושם התחלנו "לחפש עניינים" בסינגלים הרבים מסביב לפארק. התחלנו בסינגל השחור, בהובלת עמירן. תחילת יום, לא חם, הרעננות בשיאה והעסק זרם יפה.




איפשהו עצרנו לתצפית על עמק איילון, יפה יפה.



ועוד קצת סינגלים, קצת פחות זורמים, קצת יותר סלעיים, קצת יותר צפופים. עם "אופנועי הרמאות" שלנו, זה לא כזה אתגר אבל דאגנו לגיל שבהמת רבע הטון שלו לא ממש תוכננה לתוואי הזה. אבל גיל דווקא הפליא לנהג את הבהמה והכל עבר בשלום.















המשכנו להסתובב בפארק, קצת בשבילים "רגילים" והגענו לבית הקשתות.

אני לא ממש מכיר את פארק קנדה למרות שהוא חצי שעה מהבית. המקום הוא הפתעה אמיתית של נופים, שרידים עתיקים, בוסתנים ובאופן כללי כל מה שגורם למקום להיות נעים וכייפי לטיול. נהנינו עוד קצת מהנוף והמשכנו הלאה, החוצה מהפארק אל ערוץ נחל יתלה. הירידה אל הערוץ גם היא בסינגלים תלולים, תענוג.
העבודות להקמת קו הרכבת המהירה ת"א-ירושלים סגרו חלק מהערוץ של נחל יתלה אבל ניסיתי לראות עד איפה אפשר להגיע, מסתבר שלא הרבה. בינתיים גם עמירן מדווח על בעיות בקלאץ' ועצרנו לנסיון תיקון. אחרי קצת עבודות פו"ה שלא עלו יפה סיכמנו שעמירן ירכב חזרה למודיעין, ינסה את מזלו אצל דני בלחסן ויחבור מאוחר יותר.
המשכנו לכיוון נחל כפירה וממנו לנטף. פה הייתה שגיאה ראשונה בניווט כאשר במקום לפתוח מפה, להתאפס  ולרכב בדרך המלך אל המשך המסלול החלטתי על נסיון לעלות לנטף ולעקוף משם.
נחל כפירה זרם טוב, גם את השער בכניסה לנטף עקפנו ואז הגיעה הטעות השנייה. במקום לצאת מנטף לכיוון אבו גוש, החלטתי לרדת בסינגלים לכיוון נחל יתלה, אחרי הקטע החסום. 

התוואי איטי, משופע ומסולע אבל בסה"כ עביר. למרות זאת, כנראה שהדופק הגבוה גרם לבלבול שלישי באותו הרגע ובאחד הצמתים פניתי מזרחה במקום דרומה וככה יצא שאחרי 45 דקות של מלחמה בסלעים, בשיפועים ובדרדרת חזרנו לאותו המקום בו נפרדנו מעמירן והשלמנו הקפה מלאה ולא מתוכננת של 8 ק"מ מפרכים.



זה כבר לא יכול לעבור בשקט. עצרנו להתייעצויות וחישוב מסלול מחדש. השעה כבר 11 בבוקר, לפי תוכנית המסלול המקורית היינו אמורים להיות בשלב הזה כבר בפתחו של הגוש ובפועל אפילו את כביש 1 טרם חצינו.
ישבנו בצילו המקליש של איזה שיח, פתחתי מפה, אריק פתח את בקבוק הקברנה המסורתי ועשינו ריסטרט לכל היום הזה. 

בינתיים עמירן מדווח שמשאבת הקלאץ' דורשת שיפוץ והוא מתבצע ברגעים אלו. סיכמנו שניפגש בתחנת הדלק של שורש ואחרי חצי שעה של מנוחה פתחנו בשעטה בשבילים הנוחים המובילים במקביל לכביש 1 עד לשורש. בדרך עוד נחבטנו בעבודות הרכבת והרחבת כביש 1 שחוסמות צירים פה ושם אבל עקפנו והמשכנו.




לשורש הגענו בסביבות 12 בצהריים. עמירן דיווח על תיקון מוצלח ויציאה לכיוון כך שהמתנו לו בתחנת הדלק תוך בליסת קרואסונים שיצאו חם חם מהתנור.
לקראת רבע לאחת הוא הגיע. מה שעוד הגיע זו ההבנה שאת גוש עציון, בטח בעומק שרצינו לעשות, כבר לא נספיק היום אבל בכל מקרה המשכנו בתוכניות ככל שיתיר הזמן.






בריצה מהירה ירדנו לנחל כסלון, איתו המשכנו עד עין לימון.



ממנו בעלייה כיפית לכיוון הסטף ומשם בריצה לחציית נחל שורק, רגע אחרי מכון טיהור השפכים...



מים זורמים זה תמיד יפה. ביוב, קצת פחות. אבל לא נתלונן והמשכנו הלאה. קצת בכביש ואז מטפסים אל רכס שורק. בדרך גם האיטלקי השני שבחבורה דורש את תשומת הלב שלו כשגמגומים חוזרים ונשנים בהאסקי של דן מאובחנים כקוטב רופף בחיבור המצבר. שוב אריק והכתק"ל באים לעזרה ובורג חליפי בדיוק במידה נמצא במחסן שעל הגב וההאסקי יכול להמשיך ולנבוח בלי להיחנק.
עוברים בצומת פישר ע"ש איזה נדבן אמריקאי שתרם יער. מאז שחזרנו רון מריץ בדיקות ב MY HERITAGE לראות אם יש איזה DNA משותף ואולי לגרד ממנו איזה לירה או שתיים.









הדרך מספקת כמה תצפיות לא רעות בכלל על נחל רפאים ומסילת הרכבת שרצה בעמק.



באמצע השביל הטוב אני עוצר את החברים ומפנה כידון ימינה, ישר לתוך העמק באיזה סינגל מדורדר שיחסוך לנו את ההקפות כל הדרך עד לגשר הרכבת.



הרכבת שעברה בזמן שהיינו שם נראתה ריקה ומשועממת.



משם על השביל הירוק במהירות לעין קובי (לא התעכבנו ובכלל האתר סגור לרגל שיפוצים, מה שזה לא אומר) 
ועצרנו לתדלוק בסונול של צור הדסה.
השעה הייתה כבר שתיים בצהריים, יש לנו פחות משעה להסתובב באיזור לפני שנצטרך להתחיל לחזור. החלטתי להיכנס רק לואדי פוכין, להסתובב שם בין החלקות ומשם על בסיס נחל עציונה החוצה. כדי לרדת לואדי צריך לעבור אינסוף תלוליות חסימה שמפוזרות על הצירים שיורדים מצור הדסה, אז עברנו והגענו לואדי פוכין, שהיה נראה די מנומנם אבל יכולנו להתרשם מכל מערכת הבריכות המשמשות להשקיית החקלאות.

מה שכן, מתוך הואדי, הבנייה של ביתר עילית נראית סופר אגרסיבית וחונקת מלמעלה וגם בלי להיכנס לסוגיות פוליטיות ייתכן וצריך היה לעשות שם דברים אחרת ולו מסיבות של תכנון עיר ושטח. את העניין הזה כנראה שלא נפתור אז המשכנו לרכב. בשלב כלשהו השביל הופך לספק סינגל ספק שביל עיזים שנוסע על דופן הואדי ומספק נופים טרשיים יפהפיים לחובבי הז'אנר. עצרנו למנוחה קלה ולהתחרדנות בשמש הנעימה.



עם החיבור של הואדי לנחל עציונה העסק הופך להיות גינת סלעים דלוקס, היה כיף.


































המשכנו בנחל עציונה על הסלעים עד איזור גבעות הקרב ומשם חתכנו לכביש. שאר הטיול בגוש יחכה להזדמנות אחרת שאני משוכנע שגם אם תתמהמה בוא תבוא מכיוון שרק דגדגנו את האיזור ופתחנו את התיאבון.


רצנו בכביש עד צומת עציונה ונכנסו שוב לשטח באיזור בית נטיף והתחלנו להקיף את בית שמש (או שיש לומר "מטרופולין בית שמש", המקום ענק!)  בדרך חזרה ללטרון. רכיבה מהירה, שוטפת אבל לא משעממת, כמו שאנחנו אוהבים. בית נטיף, תל ירמות, בית ג'מל, כולם עברו במהירות. הגענו לאיזור ישעי ושם בעלייה מלאת פודרה אחת הייתה עוד הזדמנות להשתולל קצת.













משם לחציית פסי הרכבת, עוד טעות תכנון. הנחתי שיש איזו חצייה איפשהו אבל בפועל נגררנו עד טל שחר. שם העברתי את המושכות לעמירן שזה מגרשו הביתי והוא במיומנות לקח אותנו חזרה לאוטו בדרכי השדות.

בסופו של יום הגעתי עייף. רכבנו 140 ק"מ, חלקם בסינגלים איטיים וחלקם בשבילי סובארו. קיבלנו כמה תובנות מהיום הזה.
1. האופנועים שלנו מצויינים גם בסינגלים איטיים ומסולעים כדבעי.
2. אנחנו לא ממש אוהבים סינגלים איטיים ומסולעים כדבעי.
3. "המזרח הקרוב" יקבל הרבה תשומת לב בזמן הקרוב (הרי שומרון ויהודה).


ועוד תמונה, של מישהו שהסלעים בנחל עציונה כנראה היו גדולים עליו.




קצת נתונים





הערה חשובה : חלק מהמסלול עובר בשטחים בהם נדרש תיאום בטחוני. סיפור הדרך הוא חוויתי בלבד ואינו המלצה לביצוע ובכל מקרה של טיול בשטחים אלו יש לבדוק את מצב הביטחון וההמלצות המעודכנות לאיזור ולפעול בהתאם.