טיולים לפי איזורים

7.1.2012

הנאה חולנית - טיול חולות מבאר שבע לבאר מילכה וחזרה

השבוע החלטנו לצאת לאיזור חולות חלוצה. למה דווקא לשם? אולי זה הפריז דקאר שקורה ממש עכשיו והתשוקה לדיונות שתוקפת אותי מדי חצות, מול השידור ביורוספורט, אולי אלו המילואים שסיימתי שבוע קודם באותו איזור ממש בהם התוודעתי למצב המושלם של דיונות צאלים אחרי הגשם ואולי סתם חיפשנו מקום לפתוח גז עד הסוף בלי להתעסק יותר מדי בניווט, גדרות וכו'. 

תהיה הסיבה אשר תהיה, מצאנו את עצמנו יוצאים מהמרכז הגשום מאוד בבוקר יום שישי ומדרימים לכיוון באר שבע. חנינו בחניית הקאנטרי קלאב המקומי שם קידמה אותנו שמש נעימה שייתרה אפילו את הצורך במעילי האנדורו שהבאנו איתנו.
יצאנו שישה: אריק, עמירן, גיורא, רון, רמי ואני. התחלנו את התנועה על בסיס נחל באר שבע, לסשן קצר יחסית של רכיבה על מצע קצת יותר קשה, כחימום שלפני החולות. אמנם סימנתי מסלול ב GPS אבל תכלס אין בזה כל צורך, נצמדנו לתואי הנחל המתפתל ומדי פעם ברחנו לשעשועים בשבילים שמעט מתרחקים מהתוואי. 



ככה המשכנו עד האיזור בו נחל באר שבע פוגש את נחל הבשור ומשם התחלנו להדרים. באותו איזור התוואי כבר מקבל אופי חולי יותר והכיף עולה שלב. את כביש צאלים חצינו באיזור חורשת מרכוף (סימני המילואים טרם נשכחו...) והתחלנו להיכנס יותר לתוך השטח, רכיבה קצרה לאורך השביל החולי הרחב המקביל לכביש, חצייה נוספת של ערוץ הבשור היבש ואנחנו בחורבות חלוצה,

לא התעכבנו יותר מדי (גז עד הסוף, אני מזכיר) והמשכנו בשביל הכחול המסומן והנוח (והמבעס קשות את חלקנו, אלו שציפו לדיונות של ממש). אחרי רכיבה של עוד כמה דקות הגענו לאתר עתיקות נוסף, רחובות בנגב , שם כבר עצרנו לסיור קצר וחצי סנדביץ', אפילו קליטה סלולרית הייתה שם, מה שהפך את המקום למושלם להפסקה בעיני חלקינו.


מרחובות שבנגב המשכנו לכיוון הר קרן, השעה כבר הייתה כמעט 12 בצהריים ולכן לא ממש חששנו לעבור בשטחי האש של הר קרן אולם הופתענו במטר יריות של טירוני חי"ר שאפילו לא טרחו לחדול כשראו אותנו עוברים בשביל. איזה לקח נלמד מזה, אני לא יודע אבל אין ספק שזו הייתה חוויה לא נעימה.

משם המשכנו מערבה בטיסה מהירה אל באר מילכה, שם עוד תמונה לפרוטוקול, העלאת זכרונות קצרה על אסיפות כלליות שפעם היו מתכנסות במקום זה ומיד המשכנו אל נחל לבן (שמסומן בסימון שבילים אדום דווקא....)

נחל לבן הוא תענוג מוטורי אמיתי, שילוב של דשדש, אבנים ונוף מהפנט של דיונות גבוהות (לראותן בלבד, המקום הוא שמורת טבע). דהרנו אותו במהירות עד סוף המסלול האדום, בחיבור לכביש הר קרן.





משם המשכנו בכיוון כללי מזרח לקראת התדלוק המתוכנן במשאבי שדה. היינו אחרי כ 100 ק"מ מהבוקר, חלק מהקרבורטורים הצמאים יותר כבר העבירו לרזרבי ועל מנת שלא ניקלע למצוקה החלטנו להמשיך כ 10 ק"מ בכביש עד משאבי שדה. שם תדלקנו וצפינו בעידית של בני הפזורה מדגימים את התרבות המוטורית המפותחת שהתפתחה אצלם לאורך השנים בדרך של חראקות ודווארות בין משאבות תחנת הדלק. אחרי מנוחה קצרה המשכנו לרכב מערבה, סמוך לבתי העזזמה בשבילים מהירים מאוד לכיוון חרבת סעדון ומשם חזרה שוב לאיזור רחובות שבנגב. משם המשכנו על נחל שונרא החולי והמהיר שהיה מקום מתאים לבדוק את ההבדל במהירות הסופית בין רכיבה בעמידה ובישיבה. בשלב מסוים החלטנו פשוט להתברבר בשבילים החוליים הקרובים לבסיס צאלים ושטנו בין הדיונות בלי תכנון, היה תענוג.

חצינו את כביש צאלים וחזרנו למכוניות על בסיס נחל באר שבע, בדומה לדרך שעשינו בבוקר. התחלנו לרכב ב 8:30 וסיימנו ב 15:30. סה"כ עשינו כ 185 ק"מ מהירים, כיפיים לא קשים טכנית ולא מעייפים.
רוב השטח עביר לחלוטין ולא מציב אתגרים קשים מדי. נחזור אליו שוב אחרי איזה שיטפון טוב.

הסיפור קצר, אין הרבה תמונות אבל היה גז עד הסוף וזה מה שחשוב, לא?

קצת נתונים:





קישור לאלבום התמונות של המסלול