טיולים לפי איזורים

24.7.2015

מזרזיר לתורען - יום חם בגליל התחתון

אנחנו רוכבים כשאפשר. הבעיה היא שלא תמיד אפשר ולרכיבה הזו הגענו אחרי בצורת יחסית של כשלושה שבועות וככה יצא שיצאנו לרכב באחד הימים החמים שהיו פה בזמן האחרון. אז מה? יש זמן אז רוכבים.

להתעלם לגמרי מהתחזית אי אפשר אז תכננתי מסלול קרוב יחסית שיאפשר התחלה מוקדמת, סינגלים בהתחלה כשהטמפרטורות עוד הגיוניות ושבילים פתוחים לצד מקורות מים ככל שהיום מתקדם והכבשן מגיע לטמפרטורת עבודה. 

איך היה ? לדעתי יצא בסוף סבבה לגמרי, תראו בעצמכם בסרט של רון



ולעלילות הגבורה של החבורה, ביתר פירוט:

יצאנו ארבעה. גיל, רון, אריק ואני. חנינו במחלף זרזיר ולמרות שעת היציאה המוקדמת אריק וגיל לא ויתרו על ארוחת בוקר מסודרת בארומה שבמקום. על הדרך פגשנו גם את אריה, חבר מסיפור אחר. היה מרגש. כשגמרנו להתרגש ולאכול ולשתות ואז להתרגש שוב יצאנו לדרך.


סיבוב קצר בשבילי העמק ויאללה, קצת סינגלים. רכבנו מהסוללים לשמשית ומשם לכיוון ציפורי. בימים כתיקונם האיזור מלא ברוכבי אופניים ולא ממש כדאי להתערבב שם (לכל סינגל יש שביל מקביל) אבל היום שום דבר לא כתיקנו ואת מספר רוכבי האופניים בכל החלק הראשון של היום אפשר היה לספור על כף יד אחת של חייל הנדסה ותיק.
הסינגלים נעדרים כל אתגר טכני ועיקר מעלתם היא באפשרות לרכב בתנאי צל כמעט מלאים ועל כך היינו אסירי תודה.

בדרך, רגע לפני חציית כביש 79, חוצים את נחל ציפורי המזרזף לאיטו. הקפדנו על הנפת רגל בסגנון עדות ג'ארוויס, שמא ידבק בנו מעט מאבק רוכב העל הזה. 



המשכנו בדרך שעיקרה סינגלים בין ציפורי להושעיה, בלי הרבה אתגרים, זרימה.

חצינו את כביש 65 ומשכנו לכיוון רומת הייב. משם התחלנו בטיפוס להר תורען. יופי של נוף יש בדרך.

באמצע העלייה כבר הרגשנו את החום מכה. בשיניים ובציפורניים מנעתי הכרזה על הפסקה באמצע העלייה בצילו של איזה סלע אומלל (חבורת חפ"שים!)  ומשכתי את החברים עד לפסגתו של הר תורען. שם, בגובה של 548 מ', החום מכה מעט פחות.

עלינו למגדל התצפית ואירחנו חברה לתצפיתן שמצידו היה עסוק בארגון ארוחת השבת שתחכה לו עם שובו מהמשמרת. לפחות תמונה קבוצתית בפוזה של מחבקי עמודים יצאה לנו מזה.

ירדנו מהתצפית רק כדי לנמנם עוד איזו חצי שעה מתחת לאלונים על פסגת ההר. בכל זאת, חם היום.
בסוף נגמרה החלבה וגם התמרים והשקדים החלו להידלדל, אז ממשיכים? ממשיכים!
הדו"פ הצמא של גיל תבע את ליטרת הדלק שלו, כך שירדנו די מהר לכיוון בועיינה, שם הייתה מסומנת תחנת דלק במפה. 

התחנה בבועיינה התבררה כסגורה ובמקום זה רכבנו בכביש לנימר, על כביש 65. אז גם ארטיק וקולה נכנסו למאזן הקלורי של היום (ועל הדרך עוד הפסקה קצרה במזגן של היילו)
כשגיל סיים את הבגרות במתמטיקה ובמיכל הדו"פ שכנה תערובת מדויקת של  1.9456% שמן ודלק המשכנו בדרך. כדי לא לחזור דרך כביש 65 ההומה,חתכנו דרך בית נטופה והאנשים שם היו מספיק נחמדים לפתוח לנו שער סגור כדי שנוכל לקצר את הדרך חזרה ליער. תודה.

מבועיינה נכנסנו לבקעת בית נטופה. עוד אלמנט שתכננתי על מנת להתגבר על החום הוא רכיבה לצידה של תעלת המוביל על מנת שהרוח הנושבת על המים תשמש כמזגן טבעי. לא יודע אם זה אכן עובד או שסתם כי טסנו שם במהירות אבל לא ממש היה חם, אלא כשעוצרים.

ככה רכבנו עד תל חנתון לאורך המוביל, משם חצינו את כביש 79 ונכנסנו לסינגל נוסף. בשלב זה החברים היו כבר עם פרצוף ארוך במיוחד ורק רצו להגיע לאוטו, חם להם, יש אבק, כמעט נגמרו להם המים ובכלל הם מיצו. אבל אני המשכתי להתעקש ולא עצרתי אלא משכתי קדימה תוך הבטחות שזו הדרך הקצרה ביותר לאוטו.
דווקא הסינגל הזה (מאיזור אלון הגליל עד לנחל ציפורי) היה די מגניב עם לא מעט אבנים ומדרגות שהפכו את כל העסק למאוד כיפי. רגע לפני נחל ציפורי עצרנו לנוח בצילו של אלון נדיב במיוחד.

נכנסים לנחל ציפורי, לא התעכבנו במעיין הסוסים מאותן סיבות של קוצר רוח קבוצתי שפירטתי קודם ורק נהנינו להשפריץ מים ובוץ ברכיבה הקצרה לאורך הנחל.

מול טחנת הנזירים משכתי החוצה מהנחל ולאור דרישת הקהל קיצרתי בכביש לכיוון אלוני אבא ובאר אבא.

האמת, אחלה מקום ובנסיבות אחרות היינו עוצרים שם לטבילה אבל הפעם ויתרנו וברכיבה מהירה חתכנו חזרה למחלף זרזיר, שם הגיע הקטע הקשה באמת בטיול  - ההעמסה וההתלבשות בשמש הקופחת. הזעתי שם כמו שלא הזעתי בכל הטיול אבל גם זה נגמר. קינחנו בחומוס בזרזיר וסימנו וי על עוד טיול מוצלח שמומלץ (גם) בחום.


קצת נתונים