טיולים לפי איזורים

17.8.2012

בזלת ותאנים - טיול טעים מרמות לעין זיוון (ובחזרה)

יצאנו לרמת הגולן.  אמנם הקיץ הוא לא בדיוק העונה המועדפת לטיולים. חם,  אפילו מאוד, אבל כיוונתי את הטיול למועד הבשלת הפירות בבוסתנים וגם בריכות ומעיינות לרוב היו לאורך המסלול כך שאופטימיות זהירה שרתה באוויר.

הגענו ערב קודם לאורחאן רמות, התמקמנו וכמו ספורטאים אמיתיים פצחנו בהכנות שיאפשרו טיול טוב יותר מחר.  ההכנות כללו בעיקר הרבה בשר מ"קלינטון" הלא הוא פאכר המיתולוגי, בירות ויין  שסידרו לנו ארוחת שחיתות טובה במיוחד. אמיר התגלה כרב מג בכל הקשור למלאכת החיתוך, התיבול, הפלפול והניפנוף ולנו נשאר רק ללקק את האצבעות. גם להירדם בלילה לא הייתה בעיה ובבוקר קמנו ואחרי קפה קצר (שנמשך למעלה משעה...) התחלנו להתארגן לרכיבה. 

אמיר גילה פתאום שחלק מציוד הרכיבה שלו נשאר בבית ובתוכו גם פריט חשוב אחד, קסדה.
שמנו הודעה בפייסבוק, נערך חיפוש באינטרנט של עסקים באיזור ובזמן שאמיר נכנס לאוטו והחל את המסע לקושש קסדה, אנחנו יצאנו לדרך.
התחלנו לרדת מכיוון רמות אל נחל סמך. הירידה בשביל נוח יחסית בלי יותר מדי עניינים, רק לרדת וזהו.
אחלה נוף לכיוון דרום יש בירידה, הערוץ הירוק של סמך מלמטה ואצבעות צהבהבות של רמת הגולן ממול.



תוך כדי הירידה, הטלפון של רון מצלצל, בצד השני אמיר, מצא איזה צדיק בחד נס, פלג שמו, שהשאיל לו קסדה והוא תיכף פוגש אותנו. (בהזדמנות הזו תודה פלג!).
עד שיגיע, עצרנו במפגש הנחלים סמך ואל על. יש שם סדרת גבים מגניבים בסלע גיר לבן והסתובבנו שם קצת, נהנים מהפסטורליה. גם טבילת ראש ראשונה של אריק ליום זה נרשמה.

משם עלינו לכביש, פגשנו את אמיר וירדנו חזרה לגבים המגניבים ובלי להתעכב יותר מדי התחלנו לטפס לכיוון אום אל קנאטיר.


העלייה אתגרית במידה אבל זרמנו אותה יפה ובלי עניינים מיוחדים הגענו לאתר אום אל קנאטיר. 
כל איזו שנה או שנתיים אנחנו מגיעים לכאן וכל פעם מתפעלים מחדש מהעבודות שנעשות עקב בצד אגודל, בלי למהר, בלי לחפף (או שהחברים שם סתם איטיים להחריד?) כל אבן ממוספרת ואני מקווה שנזכה לראות את האתר יום אחד בלי המנוף הצהוב שהפך לסימן ההיכר המובהק שלו.


גם עצי תאנה לרוב יש באתר ותאנים ראשונות להיום נדגמו שם. קצת "אל דנטה" אבל מתוקות וכסיפתח  בהחלט עשו את העבודה.
















מאום אל קנאטיר המשכנו על דופן הוואדי של נחל סמך לכיוון נקודת מים נוספת, הגשר על תוואי ההטיה בנחל סמך. מים צוננים, דגים לרוב ושקט שנותן במה מכובדת לקול פכפוך המים. טבילת ראש שנייה להיום נרשמה. וגם כמה "כמעטים", תוצאה של הסלעים החלקים ששם.


אחרי שסיימנו עם הפרק של נחל סמך לטיול הזה, עלינו בשביל המבולדר מגשר תוואי ההטייה לכיוון המטעים של כנף. במפה התוואי הזה מצוין כ"עבירות קשה" אבל היה כיף אמיתי, זה ממש בנוי לאופנועים כמו שלנו.

כשהגענו למעלה, התחיל הפרק של רמת הגולן "האמיתית". התלבשנו על שרידי דרך רומית ורכבנו בקו ישר בכיוון כללי מזרח. באיזשהו שלב, אחרי לא מעט קילומטרים, פנינו שמאלה, צפונה ואח"כ שוב שמאלה, הפעם מערבה. המטרה של כל הסיבוב הזה הייתה הביקור הדו שנתי ברוגו'ום אל הירי אבל בדרך, איפה שמעיין חוצה את הציר הראשי יש עץ תאנה מבורך במיוחד. היינו חייבים לעצור. אז עצרנו ואכלנו עוד תאנים.


עם כרס מלאה הגענו לרוג'ום אל הירי. היה חם מאוד, בלי טיפת צל, ככה שהסתפקנו בביקור נימוסין מהיר ומיד המשכנו בדרך. תמונה טובה של המקום אפשר לצלם רק מהאוויר אז השאלתי תמונה מ YNET 
רק כדי לתת מושג על המקום והמיוחדות שלו. (והלוואי שהיה ירוק ככה עכשיו....)












מהרוג'ום המשכנו עוד קצת מערבה ואז נעלנו כידונים צפונה ודהרנו בשבילי טנקים עם באמפים עצומים לכיוון מרכז הרמה. עברנו בדרך את מושב יונתן וגם מעבר מים מאתגר אחד שזכור לנו לטובה (או לרעה, תלוי איך מסתכלים על זה) מחוצה ישראל האחרון. בגלל המעבר הזה הסתובבנו עם מים בגרבים עד סוף הראלי. הפעם רק אריק היה אמיץ מספיק לחצות במרכז. היתר עברו מהצד הרדוד יותר. קולות החנק מהאגזוז של ה 640 בטח לא הוסיפו לנו לבטחון העצמי.

המשכנו עוד צפונה. הבאמפים הלכו ונהיו גבוהים יותר, חלקנו רכב אותם בעיקר באוויר וחלקנו (אני לדוגמא) נסע כמו טירון מוטוקרוס "בתוך" הבאמפים. היה חם, היה אבק, הייתי עייף.

קצת אחרי חציית הכביש סמוך לצומת המפלים שברנו ימינה ונכנסנו לשטחי האימונים של חושניה והרמתניות.


בוסתני הרמתניות היו אחת המוטיבציות העיקריות לטיול היום וכשהגענו אליהם שמחנו לגלות שהמוטיבציה הייתה מוצדקת. תאנים לרוב, ענבים, עוד יותר לרוב. רק הרימונים עוד לא מוכנים, שיישאר משהו למי שיבוא עוד חודש. גם פה אכלנו מלוא החופן (ויותר).  עסיס סגול שחור של ענבים הכתים את הידיים, רוח משיבת נפש נשבה וישבנו כמה דקות תחת האקליפטוסים ונהנינו מהחיים.

אחרי הבליסה, טיפסנו למעלה לסיור בחורבות הישוב, עלינו לשיא הגובה, בדרך הפרענו לחזיר בר גדול במיוחד שבא כנראה גם לסעוד את ליבו, סיירנו בכנסיה שנמצאת שם והתרשמנו מהפיתוחים שיש על העמודים והמשקופים.


אני המשכתי להסתובב עוד קצת אחרי כולם וכשחזרתי ראיתי קבוצה מנומנמת במיוחד מחכה לי. אי אפשר להאשים אותם. 12 בצהריים, בטן מלאה פירות העונה, כמה שעות רכיבה בריאות כבר מאחורנו ורוח נעימה ממסטלת.

החלטנו לוותר על הסיבוב המזרחי שעוד היה מתוכנן להיום ולהמשיך לעין מוקש, נקודת מים סמוכה לעין זיוון.
בדרך עצרנו במרכולית של עין זיוון, הצטיידנו בשתייה קרה, ארטיקים ושאר מוצרי מזון ומשם שלוש דקות רכיבה ועמדנו בשערי עין מוקש.


המקום פופולרי מאוד, הרבה אנשים עומדים במעגל מסביב לבריכה. הכניסה בקפיצה, היציאה במדרגות. המים עמוקים קרים ונעימים. נחנו שם כשעה.

אחרי ההפסקה המרעננת בעין מוקש, כל מה שרצינו זה לחזור לאוטו. בהתאם, פתחנו מבערים ועפנו את כל הקטע שבין עין זיוון לצומת המפלים. בדרך עוד חצינו את אפיקו היבש של נחל זוויתן בין בולדרים ענקיים.

וגם ביקרנו במפל האירוסים, שם שחו כמה חובבי אקסטרים.


מצומת המפלים רציתי להמשיך דרומה בשטח, במסלול מקביל לזה שעשינו בבוקר, רק מעט מערבי אליו. זו הייתה דרך מערבלת בשר ושוברת סתימות, בעיקר לאלו עם האופנועים שהמתלים שלהם "מעבירים שפע של אינפורמציה לרוכב" כך שלנוכח הפרצופים המיוסרים מסביבי חתכנו לכביש וקיצרנו את הדרך חזרה לכנף. בדרך אריק ואמיר סימנו שעברו לרזרבי אבל ראיתי שאין עוד הרבה עד רמות כך שהמשכנו כמתוכנן.
ירדנו מהמטעים של כנף לכיוון עין דיר עזיז (עין אשי) אבל לא התעכבנו שם (אם כי זה אחלה מקום למי שעיתותיו בידיו), משם בריצה לבית הכנסת העתיק של כנף, תצפית זריזה של שלהי יום על הכנרת, מבט חטוף לבית הכנסת ויאללה לאוטו. 



























ירדנו מכנף לרמות דרך המטעים והגענו על טיפות הדלק האחרונות לרמות. אריק גרר את אמיר בכמה מטרים האחרונים בתוך רמות. 
סיכמנו שהיה טיול נעים אבל חם, טעים אבל מתיש ושהמוניטין של עין מוקש מוצדק ביותר.
סה"כ רכבנו כ 140 ק"מ.

ועוד תמונה אחת, של ארבעה תותחים.




קצת נתונים:




קישור לאלבום התמונות של המסלול  




תמונות מהמסלול (צילום אסף ורון)

הצגת המסלול בגוגל ארץ


והסרט: