טיולים לפי איזורים

2.8.2012

טיול לילה לא שקט מסביב לערד


יצאנו לטיול "אחר הצהריים-נכנס ללילה" מסביב לערד. קרו הרבה דברים מוזרים בטיול הזה. רובם מוסברים באימרה שהטמיעו בנו עוד בטירונות "ירד הלילה ירד השוק".
בין היתר היה נוהל נתק שיושם לא כהלכה וגרם לנו לעיכוב של כשעתיים, מפגש עם יח' החילוץ של עין גדי והנ"נ המדוגם שלהם ב"אימון ניווט לילה" (שם קוד ל "בואו נצא לטיול ג'יפים מסביב לבית"). תקיעה בלי דלק בחצות, סמוך למאהל בדווי, פנצ'ר ב HM המכורסם ממנו הוא התקשה להתאושש ועוד ועוד.

סיפור מפורט לא יהיה פה, כי באמת זה שום דבר להתגאות בו. יש סרט ושכל אחד ייקח ממנו מה שהוא רוצה.

מה שכן, ההמבורגר במוזה היה משובח.





עם זאת ולמרות האמור לעיל הרי שפטור בלא כלום אי אפשר ועל מנת למנוע הישנות מקרים כגון זה, מינה עצמו המהנדס ועו"ד לעמוד בראש ועדת חקירה מיוחדת שתפקידה להצביע על כשלים בתכנון ותפעול הטיול, להמליץ על לקחים לטיולים הבאים וכן להמליץ על צעדים משמעתיים ככל שתמצא לנכון.

מסקנות הוועדה כפי שנכתבו על ידי אריק מובאות להלן בשם השקיפות שהיא כנר לרגלינו.

הנדון: ועדת החקירה לרגל היעלמות שני מטיילים בטיול לילה באיזור ערד - מכתב אזהרה

לכבוד: ה"ה מר עמירן משל, מר אמיר וולצקי, מר רון פישר, מר אסף שימרון, מר גיל מילנר, מר מכורסם (הידוע גם בכינויו TM250  )  ומר אריה רצ'בסקי


הריני להודיעכם  כי בתוקף חוק ועדות חקירה, התרפפ"ו 1917, הוקמה ועדת חקירה בנושא אובדן שני מטיילים בטיול באזור ערד.
 בסמכות הוועדה לחקור עדים, לגבות עדויות, לאסוף ראיות ולהמליץ מסקנות אישיות ו/או חפציות.
 דעו לכם, כי מסקנות הועדה עלולות לפגוע בכם באופן אישי.
 הועדה ממליצה לכם לקחת  עורך דין מהסוג של הביוקר בהקדם האפשרי.
 הועדה רושמת לפניה מראש את ההסתיגות הצפויה, מדוע המבוקר מר אריה רצ'בסקי הינו גם יו"ר ועדת החקירה.
לתשומת לבכם, כבר היו דברים מעולם בפרשת קו 300, ודי לחכימא.

 בכבוד רב,

מר אריה רצ'בסקי, יו"ר ועדת החקירה הממלכתית לעניין היעלמות שני מטיילים באזור ערד .




הערות הועדה בענינו של מר עמירן משל.
 
הועדה רשמה לפניה כי מר משל לא טרח להגיע בעצמו לשום ישיבה של הועדה.
הועדה שמעה בקשב רב את בא כוחו של עמירן, אשר טען כי:

·         מרשו זעק בכל כוחותיו כי יש לו תקר בגלגל הקדמי, אולם איש לא שעה אליו למעט אמיר.
·         מרשו ניסה להדביק בכל כוחו את הפער בינו לבין יתר הרוכבים, אולם מנועו הצנוע של המכורסם עמד לו לרועץ.
·         מרשו ניפח את הצמיג הקדמי  כדבעי לפני הטיול, וכי הפנצ'ר היה תוצאה של כוח עליון עליו אין שליטה לאיש.

ממצאי הועדה:
·         מר משל רכב ללא צפצפה במכורסם. בהעדרה, לא יכול היה ליצור קשר ראוי עם שאר הרוכבים ולהתריע על התקלה בכלי רכבו.
·         בהעדר סימנים של מסמר או קוץ, הועדה קובעת כי סביר להניח שמר משל נסע בלחץ אויר נמוך מהמצופה, ועבר במפגיע וביודעין על חוק 20 PSI.
·         מר משל תיקן את הפנצ'ר בזמן סביר, בהתחשב בנסיבות (שעת לילה מאוחרת, תאורה מוגבלת ).
·         מר משל התעסק יתר על המידה בפנס הקלוקל אשר שאל מאפסנאי מפוקפק בדימוס, במקום לתת דעתו למצב הרכב.
           
המלצות הועדה:

·         לאור עברו הצבאי המפואר של מר משל, ולנוכח תיקון הפנצ'ר בזמן סביר וללא צביטה, מסתפקת הוועדה בנזיפה מנהלית.
·         הנזיפה המנהלית תירשם בתיקו האישי של מר משל.


הערות הועדה בענינו של מר אריה רצ'בסקי.

הועדה רשמה לפניה בשביעות רצון כי מר רצ'בסקי הופיע לכל ישיבות הועדה, ולו הזניחות ביותר וכיבד אותה בנכוחותו.
הועדה שמעה בקשב רב את מר רצ'בסקי, אשר טען בפניה כדלהלן:
 
·         הוא רכב שלישי בשיירה, אחרי מר אסף שימרון ומר גיל מילנר. אחריו רכב מר רון פישר.
·         על רון פישר ולא עליו, היתה מוטלת החובה לשמור על קשר עין עם שארית הדבוקה.
·         בשל העייפות והשעה המאוחרת, לא חזר אחורה עם גיל ואסף, אלא העדיף להמתין במקום, על גדת נחל חימר.
·         בשל העייפות, השעה המאוחרת והיותו של גיל קצר בדלק, לא חזר אחורה גם עם רון ואסף, אלא העדיף להמתין באמצע שומקום, עם גיל.
·         רגע לפני תחילת הטיול, הוא רצה לנפח אויר גם במכורסם, אולם מר משל טען בפניו כי אין צורך, וכי ניפח כבר את צמיגי האופנוע בבוקרו של אותו יום.
·         כאשר חזר סוף סוף לכביש למקום הפנצ'ר, כבר היתה מלאכת ניפוח הצמיג בעיצומה, ולכן לא התערב ולא עזר בתיקון (בבחינת " המתחיל במיצוה, אין מפריעין לו").
·         הוא לא הביא בקבוק יין לטיול כי בלילה אסור לשתות.

ממצאי הועדה:
·         מר רצ'בסקי שגה בשיקול דעתו, כאשר ביכר לנוח עם רון ליד נחל חימר במקום לחזור עם אסף וגיל. בלילה אסור להפרד זה מזה.
·         מר רצ'בסקי שגה בשיקול דעתו, כאשר ביכר לנוח עם גיל באמצע שומקום, במקום  לחזור עם אסף ורון. בלילה אסור להפרד זה מזה.
·         מר רצ'בסקי הקטין ראש כאשר סמך על רון שישמור פערים.
·         מר רצ'בסקי טעה, כאשר קיבל את טענתו של עמירן כי נפח בבוקר את הצמיג. היה עליו לוודא, באופן אישי,  לחץ אויר תקין בצמיגיו של המכורסם.
·         הועדה דוחה את טענותיו של מר רצ'בסקי, כאילו היה רק פרוייקטור לעניני לחץ אויר (בלשונו של הנחקר, "לופט גשאפט פרוייקטוראנט"), וכי מר שימרון, בהיותו מנהל הטיול, היה צריך למדוד לחץ אויר אצל כלל המשתתפים.
·         מר רצ'בסקי שכח להביא בקבוק יין לטיול ואין מדובר בבחירה רצונית.

המלצות הועדה:

·         לאור כל האמור לעיל, הועדה מורה על עיכוב קידמו של מר רצ'בסקי בשנתיים.
·         כן  לא ישמש הנ"ל בכל תפקיד פיקודי למשך שבועים.
·         לטיול הבא, מרלו ולא קברנה.





הערות הועדה בענינו של מר רון פישר.

הועדה מציינת לשבח את מר רון פישר על אשר העביר לידיה את סרט הצילום המקורי בו מתועדת הפרשה.

מר רון פישר טען באוזני הועדה כדלהלן:

·         הוא רכב רביעי בשיירה, אחרי מר אסף שימרון, מר גיל מילנר ומר רצבסקי. אחריו רכב מר וולצקי.
·         אין זה מתוקף תפקידו להשגיח על מר וולצקי, היות והאחרון הוא כבר ילד גדול.
·         יתרה מזו, מר וולצקי בדרך כלל חג סביבו עקוף ושוב, ומכאן אתה למד, שאין צורך בהשגחת מבוגר.
·         סרט הצילום מדבר בעד עצמו. אובדן שני המטיילים הינו באשמת תנאי מזג האויר הקשים והאבק שבמקום המסלול.
·         אם כבר, אז מנהל הטיול, מר אסף שימרון, הוא זה אשר נושא באחריות מיניסטריאלית לאובדן שני רוכבים, משום שלא ערך תדריך בטיחות ונת"בים לפני הטיול.

ממצאי הועדה:
·         מר רון פישר שגה כאשר לא וידא, שמר אמרי וולצקי רוכב מאחוריו בכל עת.
·         אכן, לא היה תדריך בטיחות, ולא הוגדר לרון פישר, כי עליו להשגיח על אמיר.

המלצות הועדה:

·         לאור האמור לעיל, הועדה מסתפקת בהתראה בלבד בענינו של רון פישר.
·         ההתראה לא תתויק בתיקו האישי אלא בבלוג נידף.

הערות הועדה בענינו של מר אמיר וולצקי.

הועדה מציינת לשבח את מר אמיר וולצקי על קידוש ערך הרעות ועל אי הפקרת  מטייל מפונצ'ר בשטח.

המלצות הועדה:

המדינה תישא במלוא שכר טירחתו של בא כוחו של אמיר וולצקי, עו"ד אביגדור פלדמן.

אולם, דווקא במקרה זה, למרות הציון לשבח, בחרה באת כוחו של מר וולצקי לשלוח כתב תביעה בהאי לישנא:

מר אריה רצ'בסקייו"ר ועדת החקירה הממלכתית לעניין היעלמות שני מטיילים באזור ערד .

הנדון: צו הצהרתי לאשפוז ובנוסף הפרת חוזה.
ברצוני לידע על הגשת כתב התביעה המצורף, לעצם היותך יו"ר ועדת החקירה
מהות התביעה צו הצהרתי.
התובעת  הינה אשת הנתבע בתביעה זו, אשר תוגש לבית משפט .
התובעת מתכבדת להגיש לבית משפט נכבד זה את כתב תביעתה. כל הטענות בתביעה זו הינן משלימות זו את זו ו/או חילופיות זו לזו והכול בהתאם להקשרם של הדברים.
 הצדדים לתביעה:
1. התובעת : איריס אריאלי וולוצקי
2.הנתבע: אמיר וולוצקי וחבורת אופנוענים לא שפויים.
3. הצדדים חתמו על הסכם נישואין לפני למעלה מעשרים שנה .    
4.התובעת כפי שיצוין בכתב התביעה טוענת להפרת ההסכם מכוח הפרעה נפשית.
 תאור העובדות הצריכות לעניין :  
התובעת והנתבע נישאו כדת משה וישראל וע"פ  האבחון דאז , הנתבע היה שפוי בנפשו כשאר האדם הסביר. בתקופה האחרונה החל הנתבע להתרועע עם חבורת אופנוענים המתחזים לאנשים מהישוב.  התנהגות הנתבע, הזויה וסממני חוסר שפויות החלו משתלטים על חיי היום יום.

הדרישה מטעם התובעת לאשפוז למרות מורכבות הדילמה הכרוכה בטיפול פסיכיאטרי בכפייה או לחילופין אשפוזמרצון לשם טיפול.

חוות הדעת של המומחה תוגש לבית המשפט בשלב מאוחר יותר ולפיכך יש לראות באמור בעניין חוות הדעת כאילו לא נכתב בשלב זה, למען הסר ספק  יובהר כי  מציאת מומחה לסוגיה אינו דבר של מה בכך. 
בין הצדדים התקיים מו"מ על מנת ולנסות להגיע לפתרון, כאשר התובעת פנתה שוב לנתבע וביקשה להתאשפז ברצון ולהיכנס למתן טיפול נפשי.  
חוסר תום הלב של הנתבע מתבטא בכך שידע מראש שהבטחותיו לאשפוז מרצון שוות כקליפת השום.  

השופט ברק, הגדיר את חובת תום הלב כמצב שבו "אדם לאדם - לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם - אדם"  .            

למרות העובדה שאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי קשה לחולה ולמשפחתו, מלווה בסטיגמה ולעיתים משהאשפוז נעשה בכפייה, כרוך גם בשלילת חירותו של אדם.  
בשנת 1991 נחקק החוק לטיפול בחולי נפש התשנ"א-1991 (חוק טיפול חדש) שתכליתו להסדיר הטיפול הפסיכיאטרי בכפייה ולאפשר בנסיבות מסוימות מתן הטיפול במרפאה בקהילה

 המטרה העיקרית של אשפוז חולה בבית חולים הינה קבלת טיפול על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לתת צו הצהרתי, במעמד צד אחד, לאשפז את מר וולוצקי לטובתו האישית ולטובת הסביבה הקרובה.


תגובתו של יו"ר הוועדה לא איחרה לבוא

לכבוד ה"ה  איריס ואמיר וולצקי,

הועדה איננה בית משפט ואינה הכתובת להגשת כתבי בית דין.


יחד עם זאת, וחרף כל האמור לעיל, מצאה הועדה את מר אסף שימרון כאחראי העיקרי למאורעות ליל טו באב האחרון, היות והאחרון לא ביצע:

·           תדרוך בטרם היציאה למבצע,
·           תיק תרגיל מפורט ובו רשימת נת"בים, דפאו"ת, מקרים ותגובות,

לאחר התייעצות פנימית, הועדה החליטה לגזור את דינו את מר שימרון (להלן – הנאשם) שלא בפניו, לעונש שיפורט להלן:

1.      על הנאשם לפצות את המשתתפים בטיול לילה נוסף.
2.      על הנאשם להכות על חטא באופן רשמי, רצוי עם מגבת רטובה.
3.      על הנאשם להודיע אם הוא מגיע הערב לוילי או שעלי לשלם המקדמה בשמו.


סיכמנו ש"כל היחידה הזאת מניאקים" והוועדה פוזרה.



גם צילמנו קצת.