טיולים לפי איזורים

28.3.2014

סובב שילה - טיול קצר בסינגלים של מרכז בנימין


כיאה לעונת המרכז והמזרח יצאנו השבוע לשומרון וליתר דיוק, למרחב שילה. האיזור קלאסי לטיולי אופנועים בהיותו עמוס בהרים גבוהים, ואדיות פורחים והמון שבילים החל משבילי כורכר לבנים ועד שבילוני עיזים וסינגלים משובחים.
יצאנו לשטח בהובלת משה רונצקי מתיירות בנימין והמיזם המשובח אקסטרים הרים (ומי שלא מכיר , שילחץ על הקישור, יעשה לייק בפייסבוק ויהנה מכל רגע). השבילים באיזור מסומנים אבל משה הוביל אותנו במיומנות ששמורה רק למי שמכיר כל אבן באיזור וסידר לנו טיול, ללקק את האצבעות.

הנה רון, בגרסה המצולמת.

ארץ גיבורי התנך - חבל בנימין from Ron on Vimeo.

ולסיפור בהרחבה:



נקודת ההתחלה נקבעה ב"שילה הקדומה". קדומה, זה כבר מכניס אותנו לראש המתאים. לא בשילה העתיקה, לא בתחנת הדלק של שילה, לא בצומת שילה - שילה הקדומה. 
קדומה קדומה - אבל 45 דקות מרגע שאספתי את אריק כבר פרקנו את האופנועים. זה ממש קרוב. בדרך דיברנו על היות שילה הבירה הראשונה של עם ישראל עם החזרה ממצרים, המרכז הדתי, המשכן והקרבת הקורבנות.
היינו שישה - עמירן, דורון, אמיר, רון, אריק ואני. משה הגיע עם עוד שני חברים, מתן ונתנאל שדאגו שהשיירה לא תתברבר בשטח, אפילו סידרו לנו קפה ואיזה רוגעלך לפני היציאה לדרך ומשה גם נתן תדריך מול המפה, כדי שנבין איפה אנחנו הולכים להסתובב. סיפור הדרך יהיה די כללי וממליץ להעיף מבט במסלול על עמוד ענן כדי להבין קצת יותר טוב איפה הסתובבנו (עיקר השבילים לא מסומנים במפה כלל אבל מסומנים בשטח בבירור).

יצאנו משילה הקדומה בשבילים נוחים ופורחים, עלינו על איזה סינגל שהוביל אותנו לאתגר הראשון, עלייה שמובילה לשכונות המערביות של עלי. בהיעדר שם מוגדר, נתנו לה את השם "מעלה חימום".

קצת התקשקשנו שם אבל בסוף כולם היו למעלה. אני מניח שאם היינו פוגשים את המעלה הזה שעה מאוחר יותר, הוא לא היה זוכה לאיזכור מיוחד.

משם ממשיכים בסינגלים ביער שמתחת לעלי עד להפסקה הראשונה, במעין הגבורה. ניצלנו בעיקר לתמונה קבוצתית על רקע המים.


רון ניצל את ההזדמנות להתיידד עם המקומיים.













אבל לא נשארנו שם הרבה זמן כי היום קצר ושבת בפתח ויש לנו לא מעט להספיק. אז באווירה תכליתית זו לקחנו עצמנו והמשכנו.....למעין נוסף, עין עוז. גם שם בעיקר התרשמנו מהאווירה, אני ואריק גם השתעשנו בהלוך חזור על העלייה לגבעת הרואה ויאללה ממשיכים.




בסינגלים על הדופן, נכנסנו לגן העדן של נחל שילה, אותו אחד שעובר לנו גם ליד הבית, מתחיל ממש פה, בעמק שילה. סינגלים מהממים, בנוף דרמטי של הרים גבוהים מלמעלה וואדי ירוק מלמטה. 
ככה רצנו על הדופן עד מדרגה באפיק הנחל, כולם עלו אותה בהצלחה יחסית, רק אני השתפנתי ונדרשתי למשיכה מהחברים. לא נורא,  אני מספר לעצמי שהפחדנות הזו תשתלם מתישהו.

משם מטפסים לגבעת הראל, לתצפית יפה (רואים את הים!)

וממשיכים הלאה. יורדים מגבעת הראל חזרה לעמק שילה, קצת סינגלים ואז שבילים נוחים בעמק, חוצים את העמק ומתחילים לטפס בסינגלים מהממים לכיוון מערב. היעד - היריד בקידה. אבל יש עוד קצת דרך עד שם.

מזל שיש לאריק קסדה, אחרת החיוך היה קורע לו את הפנים. ובכלל, אריק אובחן מזמן כלוקה בסינדרום "ארץ חמדת אבות" (ובקיצור אח"א) הגורם להתרגשות רבתי ותופעות אחרות שלא כאן המקום לפרט בכל פעם שמסתובבים במקומות בעלי הקשר תנכ"י/ לאומי. ברור שהשומרון בכלל ומרחב שילה בפרט הם כר פורה לסינדרום הנ"ל ואנו התייחסנו אליו בסלחנות, כראוי לאדם במצבו.

בקידה, התרשמנו מהיריד הקהילתי הקטן שהיה שם, ממאור הפנים של המשתתפים ומהאווירה הנעימה ששררה במקום. זה המקום גם להמליץ על ספרי המדריך למטייל בשומרון (שווה להקליק על הקישור) שנותנים את  התיאורים המפורטים ביותר למסלולי טיול באיזור. אריק רכש בקבוק יין מיקב מקומי ונסענו להר קידה, להפסקה הגדולה של היום.
איזה נוף יש מהר קידה, להתעלף!. ציצית ראשו המושלגת של החרמון מצפון, ים המלח המבריק מדרום, מגדלי המידות של רבת עמון במזרח וכל בקעת הירדן ממש מתחתינו, הושט היד וגע בה. השפיץ של הסרטבא זה המשולש במרכז התמונה, הפעם אנחנו משקיפים עליו מלמעלה.
היין זרם כמים, גם מקומם של הקפה והבפלות לא נפקד וסה"כ בילינו שם זמן מה נעים. איך קמים משם? ובכן, משה הוא שועל ותיק וכל מה שהיה צריך להגיד לנו זה שיש מקפצה נחמדה בצד השני של ההר, זה הספיק.



רקע משובח לקפיצה משובחת. באחת הקפיצות אריק נתן איזו דחלה קטנה לאופנוע של מתן ושניהם נפלו כאילו היו פיני באולינג. אריק רשם לזכותו סטרייק והתנצל.




מהר קידה התחלנו לרוץ בסינגל אחד ארוך ארוך שהיה תענוג אמיתי. דופק גבוה, ידים עובדות, מתלים מנגנים. תענוג. רצנו שם מהר מהר. מרוב שרצנו מהר, לא ממש צילמתי שם אבל אם תבואו רק לשעה של רכיבה באיזור, זה הסינגל שאתם צריכים לעשות. תענוג כבר אמרתי?
אפילו דורון, שזו לו הרכיבה האחרונה לפני היציאה לראלי יוון, חייך חיוך רחב כל פעם שעצר לחכות לנו.






משם חזרנו לנחל שילה, למדרגה, רק שהפעם בירידה, אז אין דרמה. 
ועוד פעם לעין עוז, הפעם יש אישור להיכנס למים. גם בעין עוז, כמו בקידה, אנשים נעימים, אוירה טובה. כיף לראות ולהיות.
















משם ברכיבה כמעט מנהלתית עד לשילה הקדומה וזהו, הביתה. סגרנו קצת יותר מ 50 ק"מ מקסימים ב 5 שעות כולל הפסקות נדיבות. נשארנו עם טעם של עוד מהנופים, הסינגלים והחברה.  

לאורך כל היום יכולנו להתרשם מרמת השילוט של הסינגלים במרחב, קל מאוד להתמצא, הסינגלים באיכות גבוהה וכל העסק בהחלט מזמין. גם אם המסלולים לא מופיעים במפות סמ"ש, בשטח הם ברורים והמועצה גם הכינה מפות שמאפשרות להתמצא בשטח. בקיצור, שום דבר לא אמור לעצור את מי שבא לו החשק. ותאמינו לי, יבוא לכם.



תודה גדולה למשה שהוביל אותנו לאורך היום הזה ופתח לנו קצת את העיניים. היה תענוג ועוד נחזור. 

















קצת נתונים