תיאור המסע חזרה לגיאורגיה (כתב - אריק)
עמירן הוא היחיד בחבורתנו שלא נולד בישראל, הוא עלה לארץ בגיל ארבע מגיאורגיה.
מדי פעם היינו משתעשעים ברעיון לבקר יחד עימו בארץ הולדתו, וכל אחד היה זורק לאויר את אוצר המלים הגיאורגי הוא מכיר ("חאצ'אפורי", "חינקאלי" ושאר מאכלים) ובכך היה מסתיים הדיון הלשוני וחוזר לפסיו הרגילים ("איזה צמיג אחורי לקנות?").
עמירן לא חזר מעודו לבקר בעיר הולדתו טביליסי.
ופתאום, לפני כחודשיים, במהלך השבעה על אביו של אמיר, נפל דבר: יש תאריך מוסכם לטיול, יש חברה מקומית בטביליסי שמארגנת טיולי דו"שים בני ארבעה, שבעה ואף עשרה ימי רכיבה בגיאורגיה, והם עונים באנגלית באימייל ובטלפון.
אז סגרנו על דיל שכולל לינה+ארוחות+אופנועים+דלק+רכב מלווה+מדריך+העברות, במחיר הוגן שלא לומר מחיר רצפז, והופה – יצאנו לארבעה ימי רכיבה.
שעתיים וקצת עם ג'ורג'יאן איירליינס, עשרים דקות בטרמינל החדש והריק בטביליסי, חצי שעה בפקקים והנה אנחנו במלון. משימה ראשונה לאותו הערב הייתה לאתר את בית ילדותו של עמירן. מצוידים בכתובת ובזכרון ילדות מטושטש הסתובבנו ברחובות טביליסי עד שמצאנו את הבית שהיום משמש כמלון וגם אם אנחנו לא בטוחים שהגענו למקום הנכון, לא ניתן לזה להרוס לנו סיפור טוב.
יאללה, מניעים? רגע לפני שנמשיך:
כמקובל, קודם כל הסרט של רון. בגלל ריבוי החומרים ואיכותם, יש גם סרט אחד לכל יום רכיבה, מי שיצפה בסרטים היומיים יקבל 10 נקודות בונוס לכל יום.
