טיולים לפי איזורים

13.7.2012

מים ואבנים - סיבוב קיצי קצר ברמות מנשה

השבוע טיילנו ברמות מנשה. הטיול הקודם, שרק נגע על קצה המזלג באיזור השאיר לנו טעם של עוד.
התחזית דיברה על 35 מעלות (בצל!), אז השכמנו ויצאנו מהבית כבר בסביבות 4:30 בבוקר לכיוון מחלף אליקים.
כביש שש היה עטוף בערפל, קצת נלחצנו, ידוע שערפל במערכה הראשונה יורה חמסין לח במיוחד במערכה השלישית. גם השילוב של יום שישי ה 13, חושך וערפל לא  הוסיף שלווה. למרות זאת, היה שונה ונחמד להגיע עם אופנועים רטובים לנקודת הכינוס. התלבשנו, קפה קטן, קרואסון גדול ויאללה לדרך.
היינו חמישה: אריק, עמירן,רון, אמיר ואני. אלי אמור היה להצטרף אלינו אבל בגלל עיכוב של הרגע האחרון לא הגיע לתחילת המסלול וקבענו שניפגש מאוחר יותר.
התחלנו לרכב בשש ורבע וירדנו לנחל השופט, בדיוק בציר האדום בו הסתיים המסלול הקודם, לטובת סגירת מעגל מושלמת. אחרי קצת יותר מקילומטר רכיבה הגענו לעין ריחניה שהיה אפוף ערפל וקיבל נופך מסתורי משהו. סיבוב קצר, נפנוף שלום לחסיד שבא לטבול לקראת שבת והמשכנו.


עקפנו את רמת השופט ממזרח ומדרום בשבילי השדות המהירים. חצינו את הכביש ונכנסנו לנחל שלף. רכבנו קצת ומיד עצרנו בעין דמומית. המקום פסטורלי ומקסים, מים זורמים (מתוך צינור...) בתוך סבך של פטל גפנים ותאנים. הפירות עוד לא בשלים (איזו חגיגה תהיה פה עוד שבועיים או שלושה!) אבל מים צוננים יש בשפע ואריק כמובן ניצל זאת לטובת טבילת הראש המסורתית (שלא תועדה, אין מקום לשניים שמה, תצטרכו להאמין לי).
משם המשכנו לאורך ערוץ הנחל במגמה כללית של ירידה, שבילי אבנים בפורמט של מדרגות אבן או אבנים חופשיות. כיף גדול לתת גז בלי הפסקה. ככה רצנו עד עין מחוללים, עוד נקודת מים פסטורלית שנוצלה על ידינו רק לתמונה מבוימת במיוחד.




מעין מחוללים המשכנו בשדות, עקפנו את קיבוץ דליה ממערב ומדרום, בדרך הספקתי להתעופף על מעבר בקר שהיה רטוב וחלקלק מטל הבוקר, לא נרשמו נזקים.
נכנסנו לערוץ נחל רז והתחלנו לדהור בכיוון כללי דרומה, אחלה שביל מהיר, מוצל בחלקו שלקח אותנו עד לכניסה ליער מגידו. ביער מגידו סימנו כיוון כללי לצומת היוגב שם אלי מחכה לנו וחתכנו דוך עד לתחנת הדלק שבצומת.
חזרנו ליער, הפעם עם אלי והתחלנו לרכב במסלול על בסיס SS3 של חוצה ישראל 2011 שמתחיל בצומת מגידו ומסתיים בכפר קרע.
אם ראלי, אז ראלי. פתחנו מבערים והתחלנו לרוץ בשבילים מלאי האבנים כשחץ ה GPS (וקצת זכרונות) מנווטים את הדרך. לא הספקנו לרוץ כל כך הרבה כשפתאום התרסקתי שוב, במהירות גבוהה יחסית. נזקים גופניים לא נרשמו אבל משאבת הבלם האחורי שלי חטפה זפטה רצינית ודי יצאה מכשירות. כבר חשבתי שפה נגמר הטיול עבורי אבל אריק פירק והרכיב, רון הוסיף הרבה חשיבה חיובית וקואוצ'ינג למתחילים והחלטתי להמשיך כשאני מסתמך בעיקר על הבלם הקדמי, האחורי פעם עבד ופעם לא והוסיף אלמנט של אי וודאות להמשך הטיול.
את הפסקת התיקון ניצלנו לתפוחים של אמיר  ולכריך.
המשכנו בדרך, סטייה אחת ממסלול הראלי הייתה לטיפוס לנ.ג. 400, נקודת תצפית משובחת שיש בסביבה.
תצפתנו.

המשכנו את המסלול, בטיפוס אחד ארוך הוכיח אריק שאין תחליף לסמ"קים ושה "פאקינג 640 גבר" שלו, כוחו עדיין במותניו למרות שחגג בר מצווה זה לא מכבר וידוע ששנת אופנוע שטח שווה 10 שנות אדם, תעשו את החשבון לבד.
בדרך עברנו בשדה בו היו מסודרים גלי אבנים במערומים משולשים. שיערתי שמדובר בבית קברות ערבי שמתוחזק על ידי צוות תנועת "זוכרות" או איזה טומולי מתקופה עתיקה עוד יותר אבל עמירן, חי"רניק ותיק שכמוהו, הצביע על בא"ח גולני הסמוך והסביר שפשוט מדובר בפירות הקאדרים האינסופיים אותם עוברים הטירונים המסכנים.
הרבה זכרונות העלתה הרכיבה במסלול ("פה אריק הרים את פאנגס", "פה עידו כהן חיצץ אותי") אבל מעל הכל לא ממש הבנו למה היה קשה אז (והיה קשה). כנראה שזה השילוב של רכיבה ארוכה מהבוקר, הרצון לרכב כל הזמן הכי מהר שאפשר ופיק הברכיים הבסיסי שיש למי שלא מנוסה בהשתתפות באירועים מעין אלו. בכל מקרה, הגענו לכפר קרע, דמיינו את ההמונים מריעים והמשכנו הלאה.

עקפנו את בא"ח גולני והתחלנו לחתוך בשבילים לכיוון גבעת נילי. בעין נילי החרדנו חבורה שהסתלבטה שמה אבל סיפקנו להם בתמורה מופע של רוכב (אלמוני) על הוסקוורנה שהתעקש לחצות את המים במקום הביצתי ביותר באיזור. היה חילוץ עצמי אבל יצאתי בגווני שחור/ חום.

המשכנו לרכב לכיוון נחל תנינים וממנו חתכנו לכיוון נחל רז, אותו אחד מהבוקר, רק קצת יותר מערבה. עברנו בריכה אחת, אגם שני והגענו למאגר המים של נחל רז. גם שם פינות זולה למכביר. התבייתנו על אחת, חיש מהר פשטתי את כל התחפושת, ונכנסתי למים, אריק נכנס אחרי ויחד התחלנו בהרעשה פסיכולוגית לשכנע גם את היתר. אמיר ורון נכנסו, עמירן ואלי דאגו שיהיה קפה כשנצא.



ככה התרעננו לנו איזה חצי שעה במים, מלווים במיטב שירי שנות התשעים בביצוע לשני קולות וגיטרה מהזולה הסמוכה. יצאנו רעננים כאילו לא קמנו כשהספרה שלוש מהבהבת באייפון. מבחינתי היה אפשר להמשיך לעוד חצי יום כזה כמו כלום אבל סיפרנו בבית שנחזור מוקדם אז התלבשנו והתחלנו למשוך לסיום. רכבנו בשבילים בכיוון כללי צפון ואת הקילומטרים האחרונים עשינו על הכביש עד צומת אליקים.
סה"כ עשינו כ 100 ק"מ מהירים יחסית, היה אחלה טיול ליום חם במיוחד. מים, שבילים מהירים אבל לא משעממים, צל פה ושם. כיף. הבירה הקרה בתחנת הדלק חתמה סיום מוצלח לטיול מוצלח.

ועוד תמונה אחת , כי אין הרבה הפעם.

קצת נתונים (למרות שברמות מנשה הכי כיף ללכת לאיבוד בלי תכנית)




קישור לאלבום התמונות של המסלול  







והסרט, כל הזכויות שמורות לרון!

6 תגובות:

  1. מוטיב הצב חוזר כחוט השני בטיוליך

    השבמחק
  2. כמו הצב, גם אנחנו, זן נכחד, מסתובב בטבע עם הבית על הגב. בתי הגידול הטבעיים שלנו נעלמים ויש הרבה איומים מסביב.

    כולנו צבים.

    השבמחק
  3. אהבתי את הסרטון ואת התמונות והאתר בכלל. כל הכבוד אסף .
    שאתה בסביבה שוב ,אתה יותר ממוזמן ליצור קשר ואולי נצא יחד לתור את האזור . כוונתי עמק יזראעל וצפונה גם אפשרי. אגב, לא צלחתי להבנה מלאה של המסלול העמוד ענן היה לי קצת מסובך ,למרות שרכבתי באזור זה המון פעמים. התקופה הטובה ביותר לרכב היא אזור חודש אוקטובר או חודש מאי שאבן הגיר יבשה בהר ואין חשש להחלקות.אשלח לך גם מסר דרך פולגז

    השבמחק
  4. מזכיר לך כי הצב חיה מוגנת ורגיש לטראומות....
    לא תראה רוכב טייטס נוגס בצב.
    מ.ש.ל

    השבמחק
  5. הצב חייה מוגנת ורגישה לריח רע.
    לא תראה לובש טייץ מפחיד כך צב ולפחות מצחצח שיננים קודם
    מ.ש.ל

    השבמחק
  6. היי שלום לכולם...מה מומלץ לי לטיול אופנוע בבקעת הירדן או רמות מנשה? או מדבר יהודה?

    השבמחק