מצווה גדולה מדאורייתא לראות מים במדבר בכלל ולצפות בשטפונות בפרט. כך מתאר זאת הנביא ישעיהו (ההדגשות לא במקור):
א יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת ב פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד יהוה הדר אלהינו ג חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו ד אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא גמול אלהים הוא יבוא וישעכם ה אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה ו אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה ז והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא ח והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה לא יעברנו טמא והוא למו הלך דרך ואוילים לא יתעו.
אני שמח להגיד שהנביא צדק כמעט בהכל, אולי רק הסיומת של "אוילים לא יתעו" הייתה קצת מוגזמת והאווילים טעו גם תעו.
הנה הסרט של רון שישפוך קצת אור על הפתיחה הסתומה הזו: