יצאנו לסיבוב בין ערד לים המלח. התאריך היה יום שישי, 13 בנובמבר. בדרך כלל אני לא רוכב ביום שישי ה 13. זה לא שמדובר באמונה טפלה, מה פתאום?. באמת קורים דברים לא סימפטיים ברכיבות בתאריך הזה אבל הפעם זו רכיבת פיצוי במקום ראלי באר מנוחה שבוטל (או נדחה? אשרי המאמין) אז הרווחנו אותה ביושר.
יצאנו לאיזור ערד, גם שם ירדו כמויות נכבדות של גשם בשבועות האחרונים ובהתאם נתפר מסלול שאמור להיות אטרקטיבי בעונה הרטובה.
ראשית וראשון, הסרט של רון:
פרולוג:
כזכור למי שקרא את סיפור הדרך של הטיול הקודם, אריק היה מאוד מאוכזב מתפקודו של ה 640 הנאמן שמלווה אותו כבר כמעט עשור והחליט להחליף אותו. שלושת השבועות שעברו בין הטיולים נוצלו על ידיו לביצוע סדרת הפעולות הבאות:
1. להחליט לקנות אופנוע אחר
2. להתחרט
3. להזמין באיביי בולם חלופי לשיפור התנהגות הפרד
4. לגלות שהבולם שהוזמן לא מתאים
5. לגלות שהבולם שהוזמן אבד בדואר
6. לקנות בתוך יומיים 530 קטומ במצב דנדש שמתאים לו כמו כפפה ליד.
בעצם הרכישה הזו נותרתי דו"ש יחיד בחבורה ומטחי אכילת הראש שדוחפים גם אותי להחליף לאיזה משהו צנום התחילו להיות יותר מאשר סתם מכה קלה בכנף ואפילו התחלתי לשוטט במחוזות יד 2 ולבדוק את זמינות האפטרמרקט של כל מיני צרצרים ר"ל.
ולמה זה חשוב? כי חוק טבע ידוע הוא שמכשיר מכני כלשהו, יהא זה אופנוע, מכונית, מחרשה או בלנדר, ברגע שהוא מועמד להחלפה במודל חדיש יותר, מיד הוא גומל לבעליו בסדרה של תקלות מכניות שונות ומשונות למען יהרהר במעשיו, יוציא את שארית ממונו על תיקונים ולא יישאר לו כסף לשידרוג.
זה בדיוק מה שקרה בטיול הזה.
כמו תמיד נפתח את התיאבון עם הסרט של רון ונמשיך משם:
