טיולים לפי איזורים

13.3.2015

סינגלים ופריחה בצפון מדבר יהודה


המדבר קרא לנו. האמת שהוא כל הזמן קורא אבל הפעם הקשבנו טוב וראינו שמי שקרא היה האח הקטן במשפחה, מדבר יהודה. הוא קרא וסיפר שיש פריחה מצוינת, מזג אויר טוב ואחלה סינגלים. לא נבוא? בטח שנבוא.
הנה רון ומצלמתו המצוינת.




והנה המילים, שלאור יפי הפריחה הפכו להיות קצת מיותרות, אבל זה הפורמט אז ניתן להן מקום בכל זאת:




התכנסנו בנקודת ההתחלה הכמעט קבועה מבחינתנו לטיולים במרחב, אזה"ת מישור אדומים בהרכב מלא וחסר כאחד. חסר כי דן טס להתכונן לאביב בפראג ואמיר רשם חיסור שני ברציפות.ומי יודע מה קורה איתו בכלל. מצד שני  את מקומם מילאו אלי וגיורא שהצטרפו אחרי הרבה זמן שלא רכבו איתנו.
מדבר יהודה מקום קטן ואת השבילים המוכרים בו כבר שחקנו לעייפה כך שהפעם תכננתי מסלול קצת פחות שחוק וכמעט בלי שבילי ג'יפים כלל. שנצא לדרך? ראשון למטה, קלאץ' משוחרר, קדמי באוויר ויצאנו.
סשן חימום קצר על השבילים בכיוון כללי דרום עד שפגשנו את דרך הסוכר ויאללה שמאלה, על דרך הסוכר המופלאה והפופולרית.
כמה פופולרית? מספיק פופולרית כדי  שאם הייתה קליטה היינו מתקשרים לגלגל"צ לתזמן את העומס בדרך לביר א-מלקי שעל נחל אוג. ערימות של רוכבי אופניים בכל פינה, עוד כנופיית אופנועים אחת או שתיים ודי צריך לתכנן כניסה לכל סשן כדי שלא נפגום ברצף מחד או בקשרי החוץ עם רוכבי האופניים מאידך עקב חיצוץ בלתי פוסק.
לא נתנו לעומס לפגום בהנאה (חוץ מאריק, שקצת קיטר, אבל גם את זה הכלנו) וזרמנו עם  הדרך עד נבי מוסא, 
משם בסינגל המגניב (המשך דרך הסוכר) שרץ מצפון לנבי מוסא עד אלמוג. בדרך פגשנו את היחנוק הראשון לעונה (וכנראה גם האחרון) וכמובן שלא ויתרנו על ההזדמנות לצלם.

באלמוג עצרנו להתרעננות. כנראה שמדיניות ההכלה שלנו את רוכבי האופניים לאורך הדרך הייתה במקום כי כשאלו הגיעו, חלקם היו מספיק נחמדים להודות לנו על ההתחשבות. ככה צריך.






מאלמוג יצאנו לכיוון יריחו ורגע לפני ורד יריחו התחלנו לטפס בסינגל קלוש בכיוון כללי צפון מערב.




הסינגל מתחיל בעליות וירידות בגבעות פורחות בירוק בהיר שיותר מהכל הזכירו לנו את רומניה על גבעות הדשא שלה. עלינו וירדנו. לא תמיד ההמשך ברור. לא תמיד הסינגל מוגדר אבל בסופו של דבר יש דרך ויש כיוון.


בשלב מסוים הגבעות נהיו קצת יותר דרמטיות והסינגל, במקום לטפס עליהן התחיל להתפתל מסביבן.  שם אני ביצעתי טעות כפולה שגרמה לשתי נפילות מהסינגל הקלוש ממילא ואם לא החברים שהיו עוזרים לי לעלות חזרה סביר שבשיטפון הבא גופתי ושאריות והאופנוע היו שוחים בואדי קלט (במקרה הטוב) או בביוב של יריחו (במקרה הפחות טוב).
גם את זה עברנו רק כדי להגיע לעוד איזה טיפוס מורכב יחסית אבל העובדה שראינו שביל ג'יפים באופק שמרה על האופטימיות. אני לא יכול להתערב על זה שאצל אף אחד מהמשתתפים לא עברה המחשבה אם אני באמת יודע מה אני עושה עם המסלול הזה, גם לא אצלי אבל הקפדתי לשמור על פני פוקר בתוך הקסדה.

בסוף שביל הג'יפים הגיע ואיתו ירדנו לכיוון ואדי שבסוף לקח אותנו אל תצפית סיינט ג'ורג'. לא ויתרנו על ההזדמנות וצילמנו שלל תמונות, מרסבא סטייל.




(משמאל, חתוך עקב לקות מסוימת של מצלם התמונה, גיורא, ואיתו הסליחה). באמת שיפה שם. רכבנו על קו התצפיות שמעל המנזר, מצלב לצלב. התרשמנו ונהנינו.  משם המשכנו בסינגלים פורחים להפליא עד למנוחת הצהריים.

הפעם בחרנו מקום פסטורלי להפליא.


מנקודת ההפסקה טיפסנו חזרה לסינגל ויאללה, ממשיכים. הדרך זורמת, קו גובה אחיד. רק ליהנות מהנוף.

בנקודה מסוימת השביל הצריך עזרה הדדית, כי תהום חיכתה למי שיפספס. אצל רובינו זה עבד בסדר.

רק רון התעקש להיות מקורי, ונענש בהתאם.




בסוף הסינגל השקפנו על ואדי קלט תחתון, מלמעלה.




משם המשכנו בגבעות שמול כפר אדומים. עולים ויורדים ביופי של שבילים פתוחים. די תלולים, כולל ירידה אחת שגרמה לכולנו טיפה'לה להתאמץ יותר מהרגיל.



עצרנו לתדלוק בסונול כפר אדומים וגם לשתות משהו קר בלב מדבר. למרות שהאוטו ממש מעבר לכביש, לא התפתינו (תעודת בגרות לקבוצה? יותר בכיוון שלא היה להם מושג איפה הם...) וחצינו מתחת לכביש 1 ותוך דקות הגענו אל ערוצו המבולדר של נחל אוג, בכיוון כללי ביר -א מלקי, אותה אחת מהבוקר.

משם אמורים היינו להמשיך בסינגלים אל כיוון המונטר אבל שגיאת ניווט שלי הכניסה אותנו אל ערוץ הדככין. והאמת שזו אחת מאותן פעמים שאני די שמח על פספוס בניווט כי דרך חזרה כבר לא הייתה אבל הדככין.....ללקק את את האצבעות.


היה איזה סינגל שנגמר במבחן אומץ (או טיפשות, תלוי בקו שבחרת) והרבה חצץ טוב. מרוב שנהנינו, גם את היציאה מהערוץ פספסתי ומצאנו את עצמנו בכל מיני סינגלים שנגמרים בשום מקום. השעה הייתה כבר אחרי שלוש בצהריים כך שהרבה זמן למשחקים לא היה לנו וכמו גדולים חזרנו על העקבות ומצאנו את היציאה המסודרת מערוץ הדככין לסינגל מעולה נוסף.

משם המשכנו לכיוון כללי מונטר תוך שאנחנו לא פוסחים על אף עלייה שקראה לנו בדרך. וקראו לנו, לא מעט.

אפילו את קצה זנבו של ים המלח הצלחנו לראות.



כיוון כללי מונטר אמרתי? אז כללי זו אכן מילת התואר המתאימה. איפה שבמפה סומן איזה מרעול שעולה למונטר לא היה כלום בשטח, סתם צוק. אז רון פתח ציר באיזה ואדי שהרגיש מתאים עד שפגשנו את השביל המסודר שעולה למונטר.


בפסגת המונטר אפילו לא התעכבנו, דהרנו בשבילים הטובים מהמונטר ותוך קצת יותר מרבע שעה היינו באוטו.


סיכמנו שהיה אחד מהטיולים הטובים יותר שלנו, שהפריחה היא מהטובות ביותר שראינו ושבאופן כללי החיים האלה הם מהטובים שהיו לנו.




קצת נתונים



ועוד תמונה של סינגלים ופריחה, אין דבר כזה יותר מדי מזה.


תגובה 1:

  1. אורך מסלול ומשך טיול פחות או יותר?

    השבמחק