נתחיל מהסוף: עלינו את מעלה זיק.
יכול להיות שלחלק מהאנשים זה נראה כמו דבר של מה בכך, חלק ישאלו על מה המהומה, אלו שמקצרים את פקקי הבוקר בין מצפה לשדה בוקר דרך ציר הנפט לא יבינו מה הרבותא - ובכל זאת, הוצאנו עוד משהו מהסיסטם, שווה לחגוג את זה.
לפני הסרט של רון, כמה מילים של אריק:
"15 שנה עקפנו אותו, חלפנו לידו,
מילמלנו משהו, בלענו את רוקינו,
כחכחנו בגרוננו, הצבענו על צמיגינו
מלמלנו משהו על שפיצר והסופר טנרה,
לא עוד.
טיפסנו את מעלה זיק. כולנו.
מי בניסיון הראשון ומי בחמישי, זה ממש לא חשוב.
מי שלא הוריד רגל, ירד ואח"כ עלה אותו ברגל.
היו עוד 190 ק"מ מושלמים.
ויותר מזה, משפטים וחויות בלתי נשכחים, מצא מי אמר למי :
"נגעתי בצינור של שימרון"
"נו, לא ככה, תעשה את זה עם היד"
"עם כזה מיגון בטח יש לך כלי-כלי".
רכבנו עם אלוף הבלקנים, כן זה שרוכב עם יד אחת כמאמר הקלישאה, מסתכל אחורה ומחכה בסבלנות לנו, החובבנים.
עמדנו על היציע בשני שליש מעלה זיק, ובדקנו נושאי שיחה לבני ארבעים פלוס.
הקמנו ועדות חקירה שמצאו את האחראים למנחוסים בטיול שהפכו אותו לטיול שהוא as good as it gets.
1. פנצ'ר בגאס גאס ("כי השארתי את המוסים בבית").
2. נזילה בפאקטורי ("כי יש אחריות").
3. רגלית צד במכורסם ("כי זה ייגמר בבכי, עדיף לפרק ולשים בתיק").
4. אופנוע שלא מניע 40 ק"מ מקו הסיום. זה שאב לנו שעה של צחוקים, ויסקי, הרמת כוסית, קידוש לשבת ותפילות, שבסוף נענו.
פירקנו פלאג, פירקנו מיכל דלק, הוצאנו את הפילטר המיקרונזי, חישמלנו אחד את השני עם 20,000 וולט, ורק אחרי שעה, הקשבנו למי שביקש מהרגע הראשון:
"אולי תניעו אותי בגרירה?" אז גררנו והוא הניע סוף סוף.
ראינו חסידות וקצת קינאנו בהן, הן עושות מסעות קצת יותר גדולים מחד יומי או דו יומי.
אז תודה רבה לרוכב הראשון, שהפעם נהנה מהקלה בניווט כי הבלקן ביט בוי מתנדב להוביל.
ותודה לבלקני שמגרף את השטח עם צמיג אחורי שהצד הפנימי שלו כנראה כבר מחוספס יותר מהצד החיצוני.
ועם כל כך הרבה רמזים מטרימים, הנה הסרט של רון:
ומכיוון שאריק כבר אמר הרבה ואת מה שלא אמר, רון צילם, אני אוסיף רק עוד כמה מילים משלי:
יצאנו מהמדרשה בשדה בוקר, היינו שישה: רון, עמירן, אריק, גיל, דורון ואני. מכיוון שכאמור מעלה זיק היה ההיילייט של היום, פתחנו בחימום של 10 ק"מ בסינגלים הפורחים להפליא שממערב לשדה בוקר
לא רעים הסינגלים האלה, דרופים על הטרסות, פה ושם שביל רחב בשביל לנקות פיח מהשסתומים, המון פריחה כאמור. נהנינו.
משם למעלה צין, עוצרים להתייחדות והעלאה על נס של קורות אותו לילה שוטף, קפוא וסוער שקורותיו תועדו פה בסיפור "בלאגן בצין" הסתכלנו על הערוץ היבש אך העמוק ומלא הבולדרים ולא הבנו, שוב, מה עבר לנו בראש באותו הלילה.
ממשיכים על ציר הנפט, מעלה זיק כבר בשדה הראייה שלנו אבל קודם עוצרים לקצת השבת הנפש בתווך שבין עין זיק לעין שביב. מים זורמים, שלוליות ובוץ, דקלים מלוא החופן. יופי של מקום.
משם חוזרים על העקבות ויאללה למעלה זיק. אני עוד התעכבתי קצת לצלם את הבוץ והמים, כמו בתמונה הזו:
וכשהגעתי למרגלות המעלה, דקה או שתיים אחרי כולם, ראיתי כבר את הלוגו של DHL מתנוסס בראש המעלה. אריק והפקטורי המנוול עשו זאת שוב, עלו את הזיק בטייק אחד, כאילו אין מדרגות, פודרה, דרדרת ושאר פחים יקושים בדרך. אחר כך עלה דורון והוא ואריק הפכו להיות שוטרי התנועה של הזיק. את אלו שעלו בשביל הג'יפים המסורתי הם כיוונו לנתיב הנכון ואלו שבחרו בקו הימני קיבלו בעיקר איזה "מי שברך" להצלחתם.
גם יחידת ההסרטה הפיקודית תפסה מקום על הטריבונה.
תוך לא הרבה זמן כולנו היינו למעלה, טייק שני שלישי או רביעי. לקחים הופקו ובמקום להיאבק עם המעלה בסופו של ניסיון לא מוצלח, פשוט הפנינו כידון למטה וירדנו כדי לנסות שוב. בסופו של דבר העיקרון שעבד בשביל כולנו הוא נחישות והרבה. (ובשקט בשקט אגיד שנראה לי שתפסנו את זיק ביום טוב).
כשסיימנו עם המעלה , המשכנו על ציר הנפט וכמובן שמיד התבחבשנו לא מעט באיזו עלייה מדורדרת שתפסה את רובנו לא מוכנים.
ליד השער העליון, ניצלנו עוד פוטו אופ, אם כבר.
משם בעליות והירידות הכיפיות במיוחד של ציר הנפט. למערות נחש צמא לא נכנסנו ועצרנו רק ליד איזו גרוטאת טנדר סובארו שהציעה הזדמנות לתמונה שלא יכולנו לעמוד בפניה.
מציר הנפט נכנסנו לכיוון בקעת אבו טריפה. ציר משבר עצמות של ממש. אני ודורון סיפקנו איזו הפוגה קומית כשנפלנו כמעט סימולטנית באחת המדרגות.
כמובן שדורון מאשים אותי. ניחא, התרגלתי. נופים יפים יש על הדרך, פיצוי קל.
ועוד קצת נופים.
בהיעדרם של עצים בסביבה, חסינו בצילו של התמרור המשולש בהר ארחות להפסקת בטיחות.
מהר ארחות מתחילה הירידה לכיוון הערבה. הדרך עוברת בשטח אימונים מחורר ומפונצ'ר אבל עם תצפיות לא רעות להר צין מחד ולמפעלים ימ"ש מאידך.
הדרך עולה ויורדת על הגבעות, יופי של שביל, אפשר לפתוח מהר יחסית. איפשהו גיליתי שאני רוכב לבד. חזרתי קצת וראיתי שגיל חטף פנצ'ר וסדנה מאולתרת נפתחה בארגזו של נ"נ נטוש.
מתישהו נצטרך להגיד לו שזה שהוא קנה מוסים לפני חודשיים לא עוזר לאף אחד אם הוא לא טורח ומתקין אותם...
עם תיקון הפנצ'ר ארזנו את עצמנו ועפנו לכיוון עין חצבה ותוך כמה דקות כבר היינו שם, להפסקת הצהריים.
כשגמרנו לעכל חזרנו לרכב לכיוון נחל מסור, רציתי לעשות סיבוב על פגרי המטוסים ששם אבל במבט ראשון לא מצאנו אותם ולא טרחנו להתחיל לחפש.
בדרך ראינו את הר צין, שוב, הפעם מקרוב.
משבילי המפעלים הטובים נכנסנו לנחל צין, ממנו לנחל צינים וחזרה לנחל צין עד כביש עין עבדת והמדרשה.
עם כל העיכובים הטכניים שבדרך סיימנו ב 17:30, אחרי 190 ק"מ מספקים ומשמחים. סיכמנו שמעלה זיק לא נורא כל כך, שעין זיק יפה עד מאוד ושהאביר זיק הקדים את זמנו.
קצת נתונים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה