אוגוסט, חם. אבל לרכב צריך? צריך. אז פיתחנו איזו שיטת "רכיבה" שמאפשרת לשאת את הקיץ הישראלי הבלתי נסבל.
איך עושים את זה? תראו את הסרט של רון.
ולמי שרוצה את הגרסה המלאה, הרי היא:
בשבועות האחרונים יצאנו פעמיים לרכיבת "מים" ברמת הגולן. בפעם הראשונה היה דגש על מרכז ודרום הרמה ובפעם השנייה מרכז וצפון הרמה כיכבו. בשני המקרים יצאנו בשיא "גל החום" עם טמפרטורות שפוגשות 38-40 מעלות בעמק.
אכתוב פה את תיאור הסיבוב בצפון הרמה וקבצי המסלולים של שני הטיולים זמינים בקישורים.
קובץ מסלול
נקודת מים ראשונה: חמאם בנות יעקב.
התכנסנו בחניה של הקייאקים בגדות. התלבשנו וקפצנו למים הצלולים, לקיים מצוות "ויטבלו" כבר בתחילת הטיול.
עם מים במגפים מתחילים לרכב לאורך הירדן, חוצים את גשר הפקק ומטפסים לכיוון הג'ילבון בעליה מבולדרת אבל סבבה של חימום ליום הזה. חוצים את כביש 91 לכיוון קדמת צבי ומגיעים אל:
נקודת מים שניה: עין סולטן.
בריכה קטנה ולא מוכרת (לנו) שהיתרון הגדול שלה הוא עצי התאנים המבורכים שמצילים עליה ובעונה (עכשיו!) נותנים שפע של פרי.
יאללה, ממשיכים לכיוון כללי קצרין, באמפ פה ובולדר שם ופתאום:
נקודת מים שלישית: עין פחורה
האמת שעין פחורה ועין סולטן די קרובות, לא הספקנו להתייבש, שלא לדבר על להתחמם אבל מול פסטורליה כמו שיש בעין פחורה גם גסי הלב הגדולים ביותר (ויש אצלנו כמה כאלה) לא יכולים לעמוד. אז ישבנו.
פה צריך להגיד את מה שברור מהתמונות. כל כניסה למים היא עם ביגוד מלא. הבגדים הרטובים מייצרים מזגן אישי, הופכים את הגיהנום שבחוץ לקריר ונעים ומאפשרים לרכב בכיף עד לנקודת המים הבאה. זכויות היוצרים על הפטנט נמצאות אצל דורון אבל בנדיבותו העניק לנו זכות שימוש בלתי חוזרת ואנחנו מנצלים אותה היטב. רק לא לשכוח להוציא ארנק וטלפון מהכיסים.
ממשיכים לרכב. בולדרים, באמפים, גלגלים באוויר ועופות דורסים בשמים. רמת הגולן במיטבה.
הרכיבה והמים עשו אותנו רעבים ועצרנו ברמתניות למילוי מחדש. בתפריט תאנים לרוב, רימונים של טרום עונה וחלביצה מזאב (או אפוקסי שהתיישן היטב, לא ברור).
איך שאנחנו (טוב נו, אני) אוהבים את הרמתניות.
בגובה של 800 מ', הרוח נושבת קרירה רוב הזמן. מזון זמין. ישבנו במרפסת של אחד הבתים, בלסנו תאנים ונהנינו מהחיים. את הפסטורליה הפר פיצוץ שהתברר כרקטה באריזת מתנה באדיבות חיזבאללה שנפלה איפשהו בגזרה. אבל אלו החיים בג'ונגל שאנחנו נמצאים בו, אז נאנחנו, לקחנו עוד תאנה לדרך ויאללה, ממשיכים בקו ישר לכיוון עין זיוון, שם מילאנו קצת דלק, קנינו בירה וחלה לשבת מהכלבולית והמשכנו בכינון ישיר אל:
נקודת המים הרביעית: עין מוקש
טוב, זה כבר לא פייר, פעם שניה בשבועיים שאנחנו פה ועדיין לא התרגלנו למבטים המופתעים של האנשים שרואים גברים במיטב שנותיהם, מהוגנים למראה, קופצים עם בגדים ומגפיים אל המים.
אז אחרי שחיה קצרה, בירה, חלה חומוס ועוד שחיה, המשכנו בדרך. בין מטעי התפוחים שליד מעבר קוניטרה ודרך הבנטל אל מאגר בנטל, נקודת טבילה נוספת למי שחפץ. אנחנו ויתרנו.
יאללה אל שטחי האימונים של אל-פוראן .
משם להר אודם. על פסגתו נחנו קצת, בכל זאת כבר רכבנו רבע שעה רצוף...למרות הגובה (כמעט 1200מ') הרוח שנשבה הייתה חמה והיה צריך למצוא צל. מצאנו.
נקודת המים החמישית: עין פית.
מים קפואים, מחיים את הגוף ואת הנפש. טיפול אנטי אייג'ינג הכי טוב שתוכלו למצוא.
דורון, למרות הקיטורים, היה נראה מרוצה.
יאללה, ממשיכים על הדופן של רמת הגולן, מושכים דרומה וחם, חם. המים של עין פית מתאדים במהירות ואנחנו חותרים למגע. אז קדימה:
נקודת המים השישית: הסכר שעל הירדינון (שמיר)
נקודת חן מוכרת וידועה, מה שלא מוריד מהתענוג הגדול של הקפיצה מהדק המדוגם ששם, ישר למים.
הטיפוס החוצה משם, עם מגפיים מלאי מים הוא קצת יותר מאתגר. גם בזה עמדנו. ממשיכים בדרך המבולדרת אל כביש גונן ווסט, חוצים אותו ומגיעים לצומת: עין חשק או עין מימון? בד"כ אין שאלה ועין מימון הוא חביב הקהל אבל הפעם בשם הגיוון ירדנו לעין חשק.
אחלה מקום אבל פה כבר הבנו שאפשר לשרוק לסיום. אז חתכנו במהירות לכביש ונשאר רק לבדוק את נקודת המים הפופולרית של השנה.
נקודת המים השביעית: עין הדייג
סיבוב בין חולתה ויסוד המעלה כדי לבקר בפעם הראשונה גם בנקודה הזו. היה אחלה, רווי משפחות וילדי ירח עם גיטרות, אז טבלנו קצרות.
ומשם במהירות על גדת הירדן לאתר הקייאקים בגדות להעמסה וטבילה אחרונה
בנקודת המים השמינית והאחרונה (שהיא גם הראשונה) - חמאם בנות יעקב
ולסיום סיומת, התאבסנו בכביש 90, כמצוות המקום.
לסיכום, הרכיבה הייתה אחלה, אבל לא אינטנסיבית מדי. האוכל היה אחלה, אבל אפשר היה להרגיע קצת עם התאנים והחברה היתה אחלה, בלי אבל ובלי חבל.
ואם נתייחס לסוג הטיול הזה, הרי שרכיבה עם בגדים לחים, מאפשרת יום שלם באוכף באיכות חיים לא רעה, גם כשבחוץ המעלות מסתכלות על 35 מלמעלה. אין ספק שהטבילות קוטעות את רצף הרכיבה אבל מראש באנו לטיול ולא לקרחנת גזים (לא שהיה חסר). הטבילה עם הבגדים בוודאי מקצרת זמנים ומאפשר להמשיך במהירות יחסית. אפשר גם לטבול פחות ולרכב יותר ומנגד, יש עוד הרבה בריכות במסלול שבחרנו לא להיכנס אליהן.
